זכויות נשים בהריוןזכויות נשים בעבודהזכויות עובדים

היעדרות בגין שמירה חלקית

שמירת הריון מתקיימת כאשר אישה בהריון נקלעת למצב רפואי לקוי שבגינו מורה לה רופא הריון ולידה לקחת חופש מעיסוקיה ובעיקר ממקום העבודה בכדי שתוכל לשמור ככל האפשר על בריאותה, ביטחונה, על ההריון ועל בריאותו של העובר ברחמה. נשים רבות לעתים גשם שלא ברצונן נאלצות להפסיק את עבודתן בפתאומיות עקב התדרדרות של מצב רפואי במהלך ההריון או גילוי מגבלה, קושי או סיכון לאם או לעובד, במקרה שזה קורה וההיעדרות היא עומדת במספר הגדרות המופיעות בחוק ותימשך 30 יום או יותר, תקבל העובדת גמלת שמירת הריון מהביטוח הלאומי (המעסיק אינו זה שמשלם היעדרות זו), הכללים הבסיסיים זהים לשכירה ולעובדת עצמאית:

  • תושבות – עליה להיות תשובת מדינת ישראל – עובדות זרות אינן כאיות לגמלת הריון ממדינת ישראל.
  • תקופת אכשרה – העובדת שילמה או מעסיקה שילם עבורה דמי ביטוח לאומי בעבור 6 חודשים לפחות מ 14 החודשים שקדמו ליום בו יצאה לשמירת הריון.
  • אישור רפואי – על העובדת להציג אישור מרופא מומחה לנשים וללידה על כך שעליה להיעדר ממקום העבודה בעקבות שמירת הריו, במידה וההיעדרות הנה בעקבות סביבת עבודה המסכנת את האם או התינוק, ייתכן שתידרש להציג אישור מרופא תעסוקתי (כמו במקרים של עבודה בחשיפה לחומרים מסוכנים או לקרינה מייננת במינון גבוה)
  • תשלום מגוף אחד בלבד – עובדת תהיה זכאית לתשלום גמלת שמירת הריון רק במידה ואינה מקבלת תשלום על היעדרות מהעבודה בגין שמירת הריון מגוף אחר (כמו במקרה שעובדת מקבלת תשלום מהמעסיק שלה בגין ימי מחלה או תשלומי ביטוח)
  • שהות – עליה להיות בארץ, באם תצא את הארץ לא תהיה זכאית לתשלום דמי גמלת שמירת הריון, פרט למקרה בו גמלת שמירת ההריון משולמת לה שלא בעקבות בעיה רפואית (כמו במקרה של סביבת עבודה מסכנת לאם ולעובר).

אך מה קורה כאשר ההיעדרות אינה רציפה או אינה בכל משמרת או שעות העבודה ועדיין עומדת בייתר ההגדרות? ובכן החוק לא מתייחס למקרים אלה במדויק אך במספר מקרים נדרש בית הדין לעסוק בסוגיה ובמרבית המקרים פסיקתו היתה חיובית, בכדי להבהיר את הנושא ראשית יש להתייחס למושג היעדרות חלקית או תשלום גמלת שמירת הריון חלקית, על פי רוב הכוונה במקרה זה היא לעובדת שבשל קושי / בעיה או סיכון רפואיים הקשורים בהריונה נאלצה לצמצם את היקף עבודתה מה שניתן למדוד לפי שעות או לפי אחוז ממשרתה, כך קרו מקרים בהם נשים שהגישו תביעה לביטוח הלאומי לתשלום גמלת שמירת הריון עבור היעדרות בחלק ממשרתם לשמך תקופת הריון וסורבו על ידי הביטוח הלאומי נגשו עם תביעתן לבית הדין לעבודה שם נפסקה גמלת שמירת הריון חלקית לטובת בהתאם לזמן שחיסרו מהעבודה לעומת זאת היו גם מקרים בהם במל"ל הגישו ערעור על פסיקה זו ונדחו ולאחר מכן חויבו לשלם לאותה עובדת גמלת שמירת הריון חלקית ומקרים בהם ערעור המל"ל התקבל ותשלום הגמלה נפסל על ידי בית הדין.


מעל 80% מהשכירים זכאים להחזרי כספים ממעסיקים קודמים
חייגו לבדיקת החזר כספים כעת 1-700-500-795


 

מכך משתמע שכל מקרה ייבחן לגופו ובית הדין יחליט בעקבות מגוון פרמטרים בהתבסס על פסיקות קודמות שכן המחוקק עוד לא הסדיר את הנושא וקבע קווים מנחים ברורים.
במקרים שנדונו התייחס בית הדין לזכותה של העובדת לשמר את יכולת ההשתכרות שלה ולכך שהיעדרות חלקית עלולה להביא למצב שבו למרות שהיא עובדת (גם אם באופן פחות) שכרה יורד וכן לרצף ההיעדרות, אם נעדרה למשך כמה ימים או ל30 יום ויותר.

אין ספק שמדובר בסיטואציה חריגה שאין מתרחשת באופן תדיר ושכשאכן מתקיימת קשה לבית הדין להכריע בין הרצון לאפשר לאישה להמשיך במשרתה ולהשתכר מעבודה ולמנוע פגיעה בשכרה בשל הפחתה באחוז המשרה, אך ברור גם שאי תשלום על היעדרות חלקית עלול להביא נשים במצב זה לבעיה כלכלית קשה.

חוב לשים לב כי בכל מקרה חלון ההזדמנויות למימוש הזכות הוא מרגע היציאה לשמירת הריון ועד לשנה לאחר מועד זה לכל היותר, בעת הגשת התביעה יש להגיש טופס תביעה לתשלום גמלת שמירת הריון, להורדת הטופס ניתן ללחוץ כאן ולהגיע עם אישור רפואי חתום על ידי רופא נשים ולידה המעיד על שמירת הריון בו מצוינים התאריכים להם אושרה שמירת הריון.

 

בממוצע ארצי, בכ 90% מתלושי השכר ישנן מספר בעיות וניתן לקבל החזר כספים מהמעסיקים.
אנו ממליצים לחייג למספר 03-5410584 לבחינה ראשונית של התלוש ללא עלות!

או השאירו פרטים ונצלצל בהקדם

צלצלו ל 1700-500-795 לבחון אפשרות להחזר כספי ממעסיק או השאירו פרטים

תגיות
Close