חוק שעות עבודה ומנוחה

מטרת חוק זה להציב מסגרת ברורה לשעות המותרות לעבודה ולזכויות העובדים למנוחה במהלך העבודה, הן מבחינת שעות העבודה במהלך יום עבודה ומשמרות והן מבחינת ימי עבודה מול ימי מנוחה.

החוק מגדי מונחי יסוד:
"המושג "שעות עבודה" פירושו – הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(א), חוץ מהפסקות על פי סעיף 20;

"שעות נוספות" פירושו – שעות העבודה העודפות –

(א)   על התחום שנקבע ליום עבודה בסעיף 2, או על יום עבודה שייקבע על פי סעיף 4, או
(ב)   על התחום שנקבע לשבוע עבודה בסעיף 3, או על שבוע עבודה שייקבע על פי סעיף 4;

"עבודת לילה" פירושו – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00;

"מפקח עבודה" פירושו – מפקח כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;

"מפקח עבודה אזורי" פירושו – מפקח עבודה שנתמנה על ידי שר העבודה להיות מפקח עבודה אזורי."

שעות עבודה
אם לא נחתם הסכם אחר עם העובד, על פי הגדרת חוק זה שבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות עבודה ויום עבודה לא יעלה על שמונה עד תשע שעות עבודה, ולא יעלה על 7 שעות עבודה ביום במקרים הבאים:

  • עבודת לילה
  • ביום שלפני יום המנוחה השבועית
  • ביום שלפני חג (שהעובד לא עובד בו)

בין יום עבודה ליום העבודה שאחריו יעברו לכל הפחות שמונה שעות.
שר העבודה רשאי לקבוע חריגה מכללים אלה אך לכל היותר עד 10 שעות עבודה ביום.

מנוחה שבועית

לכל עובד הזכות ל 36 שעות מנוחה רצופות מדי שבוע כ"מנוחה שבועית", אתם ינצל ביום המנוחה שבועית בהתאם לדתו (שישי/שבת/ראשון), במקרים חריגים ניתן להחליף בין הימים ואף לקצר את שעות המנוחה השבועית עד ל 25 שעות רצופות למנוחה.
ביום המנוחה השבועית חל איסור על המעסיק לחייב את העובד להגיע לעבודה ( כל עובד בהתאם לדתו) ובכלל אסור לפתוח חנויות, בתי מלאכה ומפעלים ביום שבת ולהעסיק בהם עובדים, פרט למקרים חריגים ולמקומות עבודה מסוימים כמו בתי מלון, ייצור חשמל ועוד (חל על יהודים בלבד).

שעות נוספות

מעסיק רשאי להעסיק עובד במשרה בה נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים למשך תשע שעות ובמשרה בה נהוג שבוע עבודה בן ששה ימים למשך שמונה שעות ביום כשעות הבסיס למשרה זו, באם נדרש עובד לעבוד מעבר לשעות אלה, שעות העבודה שלו נחשבות לשעות נוספות עליהן זכאי העובד לגמול שעות נוספות שמחושב כך שפרט לשכר הבסיסי שלו יקבל תוספת באחוזים לכל שעה נוספת.

חל איסור על העסקת עובד יותר מ 12 שעות ביום (כולל נוספות), כשהתוספת המותרת היא עד 4 שעות נוספות ביום ובסך הכל עד 12 שעות נוספות בשבוע (15 שעות נוספות בשבוע לעובדי מפעלים)

עובד שעבד שעות נוספות זכעי לגמול המחושב כך, בעבור השעתיים הנוספות הראשונות יהיה זכאי עובד לתוספת בשכרו בגובה 25% נוספים מערכה של שעת עבודה ועבור השעתיים הבאות 50% מערכה של שעת עבודה רגילה לכל הפחות.

הפסקות בעבודה

עובד בעבודת כפיים זכאי ל 45 דקות הפסקה במהלך משמרת עבודה של 6 שעות או יותר, עובד בעבודה שאינה עבודת כפיים זכאי להפסקה במקרים הבאים:
עובד במשרה של 6 ימים בשבוע במשך שמונה שעות ביום ומעלה, או לחלופין משרה של 5 ימים בשבוע למשך 9 שעות עבודה ביום ומעלה, במקרים אלה זכאי העובד להפסקה לשם מנוחה וארוחה באורך של 45 דקות, וחצי שעה בערבי חג. עבור זמן הפסקה המעסיק אינו מחויב לשלם לעובדיו (אלא אם דרש את נוכחותו במקום העבודה בזמן העבודה).
כמו כן זכאי עובד להפסקות לשירותים, לתפילה ובאישור המעסיק לעישון וסידורים אישיים, הפסקות אלה לא ינוכו משכרו.

בזמן ההפסקה על המעסיק לספר כיסאות או ספסל עם משענת גב לכל העובדים.

על המעסיק לנהל רישום ולפרט בו את שעות העבודה, שעות נוספת, שעות המנוחה השבועית ולציין ברישום זה את הגמול של העובד על שעות נוספות וגמול במידה והעסיק את העובד בשעות מנוחה שבועית.

תנאים נוספים: על מעסיק להעמיד לרשות עובדיו כיסא וחל עליו איסור למנוע מהם להשתמש בו, פרט למקרים בהם העבודה מחייבת עמידה.

לחוק זה אינם כפופים עקב אופי עבודתם עובדים בשירות בתי הסוהר, שוטרים, יורדי ים ודייגים, עובדי מדינה שמכורח עבודתם עליהם לעבוד בשעות שונות מהנוהל, אנשי צוות אוויר, עובדי הנהלה ואנשים שעובדים מהבית.

Back to top button