פיטורים

בעת קבלת ההחלטה לסיום העסקת עובד על המעסיק לקיים הליך פיטורים תקין בכדי לשמור על זכויות העובד המפוטר ולהימנע מסנקציות הקבועות בחוק בשל הפרות הנהלים המפורטים בחוקי העבודה השונים.
בכדי לקיים הליך תקין חשוב תחילה שיקפיד המעסיק להימנע מאפליה כלפי עובד בבואו לסיים את העסקתו, ולא יפטר אותו מסיבה מפלה כגון צבע עור, נטייה מינית, מין, דעה פוליטית, הריון, גיל, מוצא, גזע וכדומה, כמו כן על המעסיק לקיים את כל שלבי הליך הפיטורים כפי שמפורט כאן

תוכן עניינים(לחצו על הקישור המתאים):

  1. מתי התרחשו פיטורים לא כדין
  2. רשימת מקרים שאסור לפטר עובדים
  3. פיטורים בחופשת מחלה
  4. פיטורים בזמן מילואים
  5. פיטורים בזמן הריון
  6. פיטורים בשיחת טלפון
  7. פיטורים בכדי להימנע מתשלום פיצויים
  8. הפרות משמעת מכוונות
  9. הרעת תנאים
  10. חישוב פיצויי פיטורים

ראשית יש לדאוג לקיום שימוע לפני פיטורים, אליו יקבל העובד הזמנה בכתב המכילה את כל הסיבות למועמדותו לפיטורים כולל מסמכים רלוונטיים המצדיקים את פיטוריו או מעידים על התנהגות או פעולה שבגינם מיועד העובד לפיטורים, את הודעת השימוע יש למסור לעובד בזמן סביר לפני קיום השימוע בכדי שיוכל להתכונן אליו ולהכין טיעונים להגנתו, לשימוע עצמו יכול העובד להגיע עם נציג מטעמו (עו"ד, בן משפחה, נציג ועד עובדים) ובשימוע חשוב שתינתן לו זכות הדיבור לטעון להגנתו, על המעסיק לקיים שימוע בלב נקי ומבלי קבלת החלטה מראש, לאחריו יש לקבל החלטה הוגנת בנושא, לעובד שמורה הזכות לוותר על הגעה לשימוע, חשוב להקפיד שהשימוע יהיה כן ואמתי ולא למראית עין בלבד.

במידה והתקבלה החלטה לאחר השימוע לפטר את העובד יש למסור לו הודעה על כך בכתב ובהקדם, יחד עם הודעה מוקדמת לפיטורים – הודעה בה מוגדרת תקופת זמן בה יוכל העובד להמשיך לעבוד ולהשתכר בזמן שיחפש עבודה אחרת, חישוב התקופה המוקדמת משתנה בהתאם לסוג משרתו וזמני העסקתו של העובד, כשעל פי רוב עובד שהשלים שנת עבודה מלאה ומעלה אצל אותו המעסיק ושכרו חודשי זכאי לחודש של הודעה מוקדמת, בהודעה המוקדמת יצוין משך זמן ההודעה המגלם תקופת הכנה לסיום ההעסקה בה יכול המעסיק לחפש לו מחליף ולהכשירו והעובד יכול לחפש עבודה חדשה ולעבור מיונים, המעסיק רשאי לוותר על שירותי העובד בתקופה זו אך העובד לא יכול שלא להגיע לעבודה במהלכה, יחד עם זאת המעסיק מחויב שלם על תוקפה זו לעובד גם אם החליט לוותר על שירותיו במהלכה.

בתום התקופה המוקדמת מסתיימים יחסי עובד מעביד בין המעסיק לבין העובד כעת על הצדדים לערוך גמר חשבון שיכיל סיכומי זכויותיו וחובותיו הכלכליות של העובד והעברת נכסיו הפיננסים מהמעסיק לרשותו, כמו כן על המעסיק למסור לעובד במעמד זה אישור על תקופת עבדה המכיל את מועדי התחלת וסיום העסקתו גמר החשבון הוא חלק ממכתב הפיטורים שיש למסור לעובד בו יצוין תאריך מסירתו ורצוי להוסיף גם מכתב המלצה לעובד להמשך דרכו, חשוב שמכתב בפיטורים יהיה כתוב על מסמך רשמי וחתום בחותמת החברה.

במידה והעובד הוא זה היוזם את סיום העבודה, מתפטר, יהיה עליו למסור למעסיק מכתב התפטרות הכולל תקופת הודעה מוקדמת גם כן.

מתי התרחשו פיטורים שלא כדין?

כאשר עובד פוטר מעבודתו, הוא זכאי לכך שיתקיימו מספר כללים בעת סיום העסקתו, אומנם למעסיק ישנה הזכות לפטר עובד, אך ראשית על הפיטורים להיות מוצדקים ושנית עליהם להתקיים בהתאם לחוק.

להלן סקירה של מקרים שמהווים פיטורים שלא כדין:

לבירור כל המקרים הנ"ל ומקרים נוספים המהווים פיטורים שלא כדין יש לפנות לבית הדין לעבודה, שם יתבצע בירור המקרה, חשוב לשים לב, אף אחד מהמקרים הללו אינו אוטומטי ומוחלט, בית הדין בוחן כל מקרה לגופו ובודק האם הדברים הם כמו שמציג אותם העובד שפוטר והאם אכן המעסיק פיטר את העובד שלא כדין.

במקרה שאכן מוצא בית הדין שהעובד פוטר שלא כדין ייתכן שיפעל הכמה דרכים, לעתים יבחר בית הדין להורות למעסיק להשיב את העובד למשרתו (זאת במידה והעובד מעוניין בכך ולא החל עבודה אחרת בה ירצה להמשיך), במקרים אחרים בית הדין עלול להורות למעסיק לשלם לעובד המפוטר פיצויי פיטורים אם אלה לא שולמו או לפצות את העובד בנוסף לפיצויי הפיטורים, כמו גם להטיל קנסות על מעסיקים שפיטרו עובדים שלא כדין.

ישנם מקרים רבים בהם החוק אוסר למעשה על המעסיק לפטר עובד:

פיטורים בחופשת מחלה – עובד רשאי להיעדר ממקום עבודתו בשל מחלה אך עליו להמציא למעסיק אישור מחלה מרופא של קופת החולים, למעסיק אסור לפטר עובד שיצא לחופשת מחלה או בעקבות כך שיצא משחזר אלא אם נמסרה לו הודעה מוקדמת לפיטורים טרם יצא לחופשת מחלה או הודיע עליה, או שהעסק פשט את הרגל או במקרה שהסתיימו ימי צבירת המחלה שלו והעובד אינו כשיר לחזור לעובדה.
במידה ועובד פוטר במהלך חופשת מחלתה שלא כדין הוא רשאי להגיש תלונה כנגד המעסיק שפיטר אותו לבית הדין לעבודה שיבחן את המקרה ובאפשרותו של בית הדין להורות על החזרתו לעבודה ואף להטיל על המעסיק לפצות את העובד או לשלם קנסות.

פיטורים בזמן מילואים – אזרחי מדינת ישראל מחויבים על פי חוק בגיוס חובה לצה"ל, לאחר סיום שירותם הצבאי מרביתם מחויבים להמשיך בשירות מילואים לו הם נקראים בהתאם לצורכי הצבא ולרוב ללא התחשבות במהלך חייהם הפרטיים ובמקומות העבודה שלהם, החוק מגן על עובדים הנמצאים במילואים או אלה השבים משירות מילואים מפיטורים על ידי המעסיק שלא בצדק ובעצם אוסר לפטרם בזמן או בעקבות שירות במילואים עד 30 ימים לאחר שובם אלא אם נמסרה להם הודעת מוקדמת לפיטורים טרם הודיעו שנקראו למילואים, אם פשט המעסיק רגל, או אם יוכיח המעסיק שהפיטורים אינם קשורים לשירות המלואים של העובד, הפרות כלל זה מתבררות ומטופלות על ידי ועדת התעסוקה במשרד הביטחון או בית הדין לעבודה
באחריות העובד ליידע את המעסיק על שקיבל זימון למילואים מיד כשקיבל אותו.

פיטורים בזמן הריון – לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים חל איסור על פיטורי עובדת החל מהחודש ה 6 להריונה, אך ישנו איסור מוחלט לפטר אישה בהריון בכל תקופת ההריון מבלי לקבל לכך היתר מיוחד משר העבודה, כאן יש להבהיר שעובדת אינה מחויבת לדווח למעסיק שלה כאשר נודע לה על הריונה, עליה לדווח רק החל מהחודש החמישי להריונה וזאת כדי לאפשר למעסיק להתכונן להיעדרותה.
כמו כן חל איסור על פיטורי עובדת בשל היעדרויותיה לבדיקות הריון, טיפולי פוריות וטיפולי הפריה חוץ גופית ובאלה זה נכון גם במקרה של עובד שמלווה את בת הזוג שלו לטיפולים אלה.
כמו כן חל איסור על פיטורי אישה בזמן חופשת הלידה שלה ולמשך 60 ימים לאחר חזרתה מחופשת הלידה.

פיטורים בשיחת טלפון – גם אם לא מצויין כך בפירוש חל איסור על פיטורי עובד בשיחת טלפון או על ידי הודעת טקסט (סמס או ווצאפ או כל סוג אחר) זה משום שפיטורים אלה אינם עומדים בהליך תקין של פיטורי עובד שכן לא מתקיים שימוע, לא מתקיימת תקופת הודעה מוקדמת ולא כל הנהלים שמכילים פרמטרים אלה לפיטורים תקינים.
גם לעובד אסור להתפטר בשיחה או הודעה בטלפון שכן החוק מחייב גם את העובד במסירת מכתב התפטרות ומתן תקופת הודעה מוקדמת למעסיק.

פיטורים בכדי להימנע מתשלום פיצויים – משום שעל המעסיק לשלם לעובד מפוטר פיצויי פיטורים רק לאחר שזה השלים שנה או יותר במקום העבודה, נאסר על מעסיקים לפטר עובד לפני השלמת שנה בכדי להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, מעסיק שיעבור על איסור זה יחויב בהחזרת העובד למקום העבודה אן בתשלום פיצויי פיטורים.

אסור למעסיק שפיטר עובד לחזור בו מהודעתו אלא אם קיבל את הסכמת העובד לכך, הכלל תקף גם במקרה של פיטורים בטלפון, ובכל זאת מובהר בחוק שאם הפיטורים נעשו בעת שהיה המעסיק נסער באופן חריג ("בעדנא דריתחא") ניתן יהיה לבטלם זאת במידה ובית הדין יקבל את טענת המעסיק שכך באמת היה.

כמו כן אסור לפטר עובד בשל השתתפותו בתעמולת בחירות, בשל היעדרות בכדי להצביע בבחירות לראשות מקומית או לכנסת ישראל, בשל היעדרות מהעבודה בעקבות מצב בטחוני קשה (כמו במקרה של נפילת טילים או מצב מלחמה), אסור לפטר עובד בשל היותו חבר או פעיל בוועד או התארגנות עובדים, בשל שהייתה של עובדת במקלט לנשים מוכות, בשל תלונה על הטרדה מינית או על אי סדרים וכן עובד שהעיד לטובת עובד אחר במקרים אלה.

בכל אחד מהמקרים האמורים יכול המעסיק לקבל אישור מיוחד משר הכלכלה לפיטורים במידה ויציג סיבה מוצדקת לפיטורי העובד שאינה כרוכה בפרמטר האסור מהרשימה הנ"ל.

כפי שנכתב, עובד שהשלים שנה או יותר במקום העבודה או אצל אותו מעסיק זכאי לקבלת פיצויי פיטורים, את הפיצויים הללו מחשבים לפי ערך משכורתו האחרונה של אותו עובד טרם פוטר, כפול מספר השנים שעבד אצל אותו המעסיק, את דמי הפיצויים המעסיק נדרש להעביר לעובד ביום בו הסתיימו בפועל יחסי עובד מעביד בין הצדדים אלא אם סוכם אחרת בהסכם העבודה אישי, בהסכם קיבוצי, או בצו הרחבה. במידה והמעסיק לא יעביר פיצויי פיטורים למפוטר במשך עד 15 ימים לאחר המועד הנדרש יחשב הדבר להלנת פיצויי פיטורים, אז יהיה על המעסיק לשלם לו פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 20% מהסכום שהיה עליו לשלם כפיצויי פיטורים בכל חודש של הלנה זאת באופן אוטומטי ובלי צורך לפנות לבירור בבית הדין.
במקרים בהם המעסיק לא פועל כך, על העובד לתבוע זכויותיו ואף פיצויים נוספים באמצעות בית הדין לעבודה. שימו לב כי פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים אינם חייבים בתשלום מס עד לתקרת פטור השווה לכפולה של שנות עבודתו של העובד כפול משכורת מקסימלית לחישוב שנתי בגובה של 12,200 ש"ח.

בכפוף לסעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים, ההפרשות לקופת פיצויים/תגמולים שמחויב לבצע המעסיק עבור העובד חודש בחודשו כתוספת לביטוח הפנסיוני / קופת הגמל של העובד יכולים להחליף את הפיצויים להם זכאי העובד בעת פיטורים, נכון לשנת 2015 המעסיק מחויב להפריש כ 6% משכרו של העובד לחסכון פנסיוניו את היתר (מסה"כ של 8.33% רשאי הוא להפריש לקופת פיצויי פיטורים), אם המעסיק רוצה הוא יכול להפריש את כל 8.33% או יותר בהסכמת העובד.

הפרות משמעת מכוונות – במקרים בהם המעסיק יוכיח שהעובד ביצע הפרות משמעת מכוונות יכול בית הדין לעבודה לאשר למעסיק שלילת פיצויי פיטורים, בית הדין אינו מחויב לפסוק שלילה מלאה של פיצויי פיטורים במידה והתקיימה הפרת משמעת, בהתאם לשיקול דעתו יכול בית הדין גם רק להפחית את הסכום לתשלום פיצויי פיטורים, רק במקרים שהפרת המשמעת הנה חמורה ממש יפסוק בית הדין לשלילת פיצויי פיטורים מלאה מעובד, ענישה זו נחשבת לחמורה מאוד בעיני בית הדין שכן כאשר בית הדין עוסק בסוגיה הוא רואה בפיטורי העובד עצמם עונש חמור דיו.
הפרת משמעת מכוונת תחשב שמקרים כמו גנבה חמורה, הסבת נזק במתכוון למעסיק וכדומה וזו מתרחשת לרוב כאשר עובד אינו מעוניין עוד להמשיך לעבוד במקום העבודה ואינו רוצה לאבד את פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי במקרה שיפוטר.

הרעת תנאים – המושג הרעת תנאים מתייחס למקרים בהם מעסיק משנה את תנאי ההעסקה של עובד / עובדים ובעצם מפחית מהזכויות שניתנו לאותו עובד קודם לאותה הפחתה בתנאי העובד, מעסיק שמרע את תנאי עובדיו מסתכן הן בתשלום פיצויים לעובד שיתפטר בעקבות הרעת תנאיו ודינו יהיה כדינו של עובד מפוטר והן בכך שבית המשפט יכפה עליו לשמר את התנאים המקוריים ולהשיבם לעובד ולעתים אף לפצותו בגין הרעת התנאים שכפה עליו המעסיק.

לסיכום, בעת סיום העסקת עובד חשוב לקיים הליך מסודר ותקין שיאפשר לעובד לקבל את כל זכויותיו ויקל עליו את הדרך במציאת מקום עבודה חדש, הליך שכה יועיל גם למעסיק על במציאת מחליף לעובד וברכישת כבודם כלפיו של שאר עובדיו שידעו שאם וכאשר תסתיים תקופת העסקתם הדבר ייעשה בכבוד ובהגינות.

פיצויי פיטורים – חישוב כללי, זמני קבלה, שכר קובע ועוד

מתי זכאי עובד לקבלת פיצויי פיטורים ומתי לא?

ובכן, עובד שסיים את העסקתו לאחר שהשלים שנה שלמה או יותר במקום העבודה או אצל אתו המעסיק זכאי לקבלת פיצויי פיטורים במגוון רחב של מקרים, למעשה השם פיצויי פיטורים דיי מבלבל ומטעה משום שישנם לא מעט מקרים בהם זכאי עובד לפיצויי פיטורים מבלי שפוטר, ישנם מקרים הנכנסים להגדרה של "מתפטר/התפטרות בדין מפוטר" בהם זכאי העובד לפיצויי פיטורים, דין זה מתקיים במקרים הבאים:

כמו כן במקרים שלא התקיימו בהם פיטורים כלל כמו במקרה של פרישה לפנסיה.

חישוב סכום הכסף שמגיע לעובד עשוי להשתנות בהתאם לשנת תחילת ההעסקה ולשנת יום ההעסקה, אך על פי רוב, הסכום יחושב לפי ערך השכר הקובע ממשכורתו האחרונה של העובד כפול מספר השנים שעבד אצל אותו מעסיק או חלק ממשכורת חודשית כפול מהחלק היחסי משנה אם הפיטורים בוצעו שלא לאחר מספר שנים עגול (מה שקורה ברוב המקרים, כך לדוגמה מי שמשכורתו האחרונה לפני פיטוריו היתה 10,000 ש"ח ופוטר לאחר השלמת 5 וחצי שנים במקום העבודה יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בגובה 5.5 כפול 10,000 ש"ח = 55,000 פיצויי פיטורים, סכום המשכורת לפי מחשבים את דמי הפיצויים לא כולל תוספות שכר כמו דמי נסיעות, אחזקת רכב, דמי אש"ל, תשלום על שעות נוספות, בונוסים, עמלות, פרמיות, דמי הבראה וכדומה. השכר הקובע כולל בתוכו את שכר הבסיס של העובד ותוספות כמו תוספת משפחה / ותק / יוקר מחיה / תוספת מחלקתית / מקצועית. במידה והוסכם במחוזה העסקה אישי בין העובד למעסיק, יכללו גם מרכיבים נוספים שהחוק אינו מגדיר כחובה (כפי שצוין מעלה, דמי נסיעות, בונוסים וכדומה).

את דמי פיצוי הפיטורין על המעסיק להעביר לעובד שפוטר ביום שבו הסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים אלא אם צוין אחרת או סוכם אחרת בחוזה העסקה אישי, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה, או אם יש לקיים תנאי טרם העברת כספי הפיצויים שנקבע מראש.
במידה ולא יעביר המעסיק את פיצויי הפיטורים לעובד עד 15 ימים לאחר המועד הנ"ל יחשב הדבר להלנת פיצויי פיטורים, אז יהיה עליו לשלם פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגובה של 20% מהסכום שהיה עליו לשלם מדי חודש זאת באופן אוטומטי ובלי צורך בפניה לבית הדין.

כמובן שבמקרים בהם המעסיק לא מקיים נהלים אלה, רשאי העובד לתבוע זכויותיו ופיצויים נוספים באמצעות בית הדין לעבודה.

בכדי לוודא שיהיו למעסיק סכומי הכסף לתשלום פיצויי פיטורים לעובד או עובדים מפוטרים עליו על פי חוק להפריש מדי חודש לפי ערך יחסי משכרו של העובד כספים לקופת פיצויים (לכל הפחות עליו להפריש 8.33% מערך שכרו של העובד) על פי תיקון לחוק פיצויי פיטורים, על המעסיק להפריש לכל הפחות 6% מסכום זה לחיסכון הפנסיוני או לקופת גמל של העובד.על חשבון רכיב הפיצויים, לסכום זה זכאי העובד גם אם התפטר מכל סיבה שהיא כך שבעצם מובטח לכל עובד איזשהו סכום בעת סיום העסקתו (לכל הפחות בערך 6% משכרו החודשי) ובעת פיטוריו יוכל להחליט העובד האם למשוך סכום זה לשימוש לאחר פיטוריו או להשאירו כחלק מהחיסכון הפנסיוני שלו או קופת הגמל.

החוק נועד למנוע מקרים בהם עסקים שירדו מנכסיהם, פשטו רגל או פיטרו עובדים בכמות גדולה יוכלו לעמוד בתשלומי הפיצויים ובכך לא ייענשו עובדים מפוטרים על התנהלות קלוקלת של מעסיקים אלה.