דמי חגים

דמי חגים

על פי חוק עבודה ומנוחה, דינו של יום חג זהה לדינו של יו המנוחה השבועי, עבור ימי חגים זכאי עובד שאינו עובד חודשי לקבל תשלום אף על פי שנעדר ממקום העבודה בימי חופשת החג.
פרט למקרים יוצאי דופן בהם קיבל המעסיק היתר מיוחד ממשרד העבודה, חל עיסוק על העסקת עובדים בימי חגים, כל עובד בהתאם לדתו לאמונותיו.

עובד לא יכול לוותר על זכותו לקבל תשלום עבור ימי החג בהם לא עבד, למעסיק אסור ללחוץ על עובד לוותר על זכותו לקבל גמול דמי חגים.

כל עובד שאינו עובד במסגרת העסקה חודשית זכאי לקבל מהמעסיק שלו תשלום מלא עבור ימי החג בהם נעדר מהעבודה, זאת רק במקרה וימי חופשת החג אינם נופלים על ימי המנוחה השבועית (שבת במקומות עבודה בהם מונהג שבוע עבודה של 6 ימים / ושישי + שבת במקומות בהם מונהג שבוע עבודה מקוצר של חמישה ימים), במידה ובמקום העבודה נהוג לעבוד גם בימי מנוחה וחג והעובד יידרש לעבוד בימי החג, יקבל העובד תוספת שכר עבור הימים בהם עבד. שיעור השכר לעובדים בימי חג בהתאם לדתו של כל עובד הנו 150% משכרו הרגיל של העובד, במידה ויום החג מתקיים ביום מנוחה שבועית (שישי/שבת) שכרו של העובד גם במקרה זה יהיה בשיעור של 150% משכרו הרגיל ולא יוגדל פעמיים, כל האמור מתייחס למקרים בהם העובד מעוניין לעבוד בימי החגים, במקרים בהם עובד אינו מעוניין לעבוד בימי חגים, אך המעסיק שלו מכריח אותו לעבוד שכרו יהיה 250% משכרו הרגיל.

בערבי חג לא ישולמו דמי חגים, אלא שכר רגיל, על פי חוק שעות עבודה ומנוחה שעות העבודה בערבי חג מניין שעות העבודה הנו 7 שעות ביום למקומות עבודה בהם נהוג שבוע עבודה של 6 ימים בשבוע עם משמרות בנות 8 שעות ביום.

סכום השכר לו זכאי עובד כדמי חגים אינו מוסדר באופן ברור ומוחלט בחוק, יחד עם זאת נהוג גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי שדמי החגים הנם בשיעור זהה לשכרו הרגיל של העובד, אך ללא תוספות עבור אותם ימים (כמו נסיעות).

על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת 2000 (לצפיה כאן) כדי להיות זכאי לדמי חגים על העובד לעמוד בקריטריונים הבאים:

  1. משרתו אינה בשכר חודשי, שכרו מחושב כשכר שעתי, יומי, או בהתאם לתפוקה שהוא מיצר, שכן עובד חודשי, שכרו משולם לו באופן קבוע כל חודש בלי קשר לימי ההיעדרות שלו.
  2. משך העסקתו באותו מקום עבודה ארוכה משלושה חודשים
  3. במסגרת העסקתו הוא עובד בימים שלפני החג ובימים שאחרי החג (פרט למקרים יוצאי דופן בהם קיבל אישור להיעדר ממקום העבודה ממעסיקו)

את דמי החגים יקבל עבד בכל היקף משרה (משרה מלאה / משרה חלקית), אך הסכום יהיה בהתאם לשכרו.

אם העובד אינו יהודי הוא רשאי לבחור אם לקבל דמי חגים בהתאם לימי חגו או בהתאם לחגי ישראל, אם בחר לקבל דמי חגים עבור חגי דתו, לא יקבל גם דמי חגים בימי חגי ישראל במידה ומקום העבודה סגור במועדי חגי ישראל.

 

פירוט הימים בהם זכאים עובדים לדמי חגים בהתאם לדתות המוכרות בישראל:

יהודים זכאים בסך הכול ל 9 ימים בשנה בהם יקבלו עובדים דמי חגים – 2 בראש השנה, 1 ביום כיפור, 2 בסוכות, 2 בפסח, 1 ביום העצמאות ו 1 בחג השבועות.

נוצרים זכאים גם הם בסך הכל ל 9 ימים בשנה בהם יקבלו עובדים דמי חגים – 1 בראש השנה, 1 בחג ההתגלות, 1 ביום הבשורה, 3 בחג בפסחא, 1 ביום עליית ישו השמיימה ול 3 ימים בחג במולד.

מוסלמים זכאים בסך הכל ל 11 ימים בשנה בהם יקבלו עובדים דמי חגים – 1 ביום הולדת הנביא, 1 ביום עליית הנביא השמיימה, 1 בתחילת חודש הרמאדן, 3 בעיד אל פיטר, 4 ימים בעיד אל אדחה ו 1 בראש השנה המוסלמי.

דרוזים זכאים בסך הכל ל 10 ימים בשנה בהם יקבלו עובדים דמי חגים – 1 בעיד אלחדר, 4 בחג הנביא שועייב, 1 בחג הנביא סבלאן, ו 4 ימים בעיד אל אדחה.

Back to top button