פרישה מהעבודה

במדינת ישראל גיל הפרישה לגברים הוא 67 שנים ולנשים 62-64 שנים, בגיל זה פורש העובד לגמלאות אלא אם הוסכם על המשך העסקתו למרות שעבר את הגיל עם המעסיק שלו, לשם הבהרה, כאשר מגיע העובד לגיל הפרישה למעסיק הזכות לחייב עובד לפרוש מהעבודה, לעובד שמורה הזכות לבקש להמשיך לעבוד באותה משרה ועל המעסיק חלה החובה לשקול ברצינות את בקשתו.

פרישה קודם לגילאים אלה נקראת פרישה מוקדמת, עובדים בישראל זכאים לפרישה מוקדמת החל מגיל 60 פרישה מוקדמת יכולה להתקיים ממגוון סיבות, לעתים בשל "אילוצים" של מעסיק כגון סגירת מקום העבודה, צמצומים, שינוי אופן העבודה, ירידה בפריון ועוד, או מבחירת העובד במידה ורוצה לפרוש מוקדם יותר מסיבותיו האישיות או מנסיבות לא רצוניות כגון התדרדרות במצב רפואי, פציעה, אובדן יכולת עבודה וכדומה. על פי רוב, פרישה מוקדמת מפחיתה את זכויות תשלומי הפנסיה ותנאי הפרישה אל מול פרישה בגיל פנסיה (62/67) וזאת בגלל צבירה נמוכה יותר לביטוח הפנסיוני של העובד, אך ישנם מקרים בהם בשל סיכום מראש, תחום עבודה ספציפי או הסכם קיבוצי העובד יפרוש בגיל צעיר מגיל הפרישה המוקדם ויזכה לתנאי פרישה מלאים, אנשי קבע בצה"ל לדוגמה פורשים בממוצע בגיל 46 ואילו אנשי משטרה ושרות בתי הסוהר פורים בממוצע בגיל 56 ולבסוף ממוצע גיל הפרישה של עובדי ממשלה הוא 63, כל זה לפי נתונים שפרסם מסרד האוצר בשנת 2012.

פרישה מרצון


מעסיק יכול להציע לעובד לבצע פרישה מרצון תוך הסכמה על תנאי פרישה שיהיו לשביעות רצון שני הצדדים ובכך העובד יכול לפרוש לפני מועד גיל הפרישה ולקבל פיצויים מוגדלים או תשלום פנסיה מוקדמת (פנסיה תקציבית/מפעלית)  שיאפשרו את מחייתו עד שיגיע לגיל הפרישה, שכן מרגע הפרישה המוקדמת ועד גיל הפרישה לפנסיה, תוקפא הפנסיה שלו ותיכנס שוב לתוקף רק כשיגיע לגיל הפנסיה, אז יתחיל לקבל את הגמלה החודשית בהתאם לחסכון הפנסיוני שלו ולתנאי הפרישה שלו.
בחברות היי טק וטכנולוגיה גדולות נהוג לפעמים לכנות הסדר מסוג  זה בשם חבילת פרישה, חבילה המתייחסת לשורה של הטבות, פיצויים ותמריצים שיעודדו את העובד לפנות את מקומו לפני גיל הפרישה.
במרבית המקרים לאחר שהושגה הסכמה על פרישה מרצון יבקש המעסיק מהעובד לחתום על כתב וויתור בו מצהיר העובד שאין לו תביעות משפטיות מהמעביד או החברה בה עבד ולא יתבע את החברה או המעסיק לאחר הפרישה.

 

עשוי לעניין אותך, להלן רשימת נושאים עיקריים הקשורים לזכויות עובדים

 

כתבי וויתור אלה נבחנים בחשדנות ע"י בתי המשפט במקרי שיש סכסוך בי העובד למעביד לאחר הפרישה משום שיש פערי מעמד ואי שוויון בין הצדדים טרם החתימה על כתב הוויתור ולכאורה הופעל לחץ כלכלי על העובד לחתום על כתב הוויתור.

ישנם מקרים בהם מעסיקים מנסים לכפות על עובדים חתימה על הסכמי פרישה מרצון וזאת בניגוד לרצון העובד המעוניין להמשך במשרתו, כמובן שאין חובה מצד העובד לפרוש או לחתום על הסכם כזה, אך עליו לקחת בחשבון שהמידה ויפוטר ייתכן ו"יזכה" לתנאי פרישה טובים פחות מההסכם שהוצע לו.

לאחר הפרישה


כאשר פורש עובד לגמלאות מתבצע שינוי משמעותי בחייו, במרבית המקרים מדובר בשגרת חיים של רוב שנות חייו של העובד, לשינוי כה משמעותי ישנן השלכות רבות, הן נפשיות, בריאותיות והן כלכליות.
חשוב להתכונן לפרישה, לתכנן פעולות חד פעמיות (חופשה, מטלות שנדחו וכדומה) ולתכנן פעולות שוטפות, לעתים פורשים מוצאים תחומי עיסוק כגון תחומי לימודים, חוגים, התנדבות וכדומה ולעתים מחליטים שכוחם עוד במותנם וברצונם להמשיך לעסוק בעבודה לפרנסתם, אין איסור על מי שפרש למלאות מלעבוד לפרות שהוא מקבל פנסיה, שכרו מהעבודה יתווסף לתשלומי הפנסיה שהוא מקבל בהתאם לחישובי מס שונים המשתנים בכל מקרה לגופו.

כמו כן יש להתכונן לפרישה נפשית על ידי הכנת מערך תמיכה רגשי, לעדכן את בני המשפחה, לתכנן פעילויות משותפות, ישנם פורשים רבים שמתפנים לטיפול בנכדיהם, ישנם כאלה שמצטרפים לעסק של אחד מבני המשפחה כדי לעזור וכדי למצוא תעסוקה.

מרגע שעובד הגיע לגיל הפרישה הנו זכאי לתבוע קצבת זקנה בכפוף למבחן הכנסות של הביטוח הלאומי.
במידה ועובד המשיך לעבוד במשרתו אחרי שהוא הגיע לגיל הפרישה הוא יכול להתפטר מהעבודה ובמקרה זה הוא יהיה זכאי לקבלת פיצויי פיטורים בנוסף לייתר התנאים המגיעים לו עם פרישתו.

Back to top button